הצעה לשינוי שיטת הבחינות באוניברסיטה

סיימתי השנה תואר ראשון בביולוגיה מולקולרית ובקרוב אתחיל תואר שני במיקרוביולוגיה. במהלך התואר הראשון ביצעתי מספר רב של ניסויים במעבדות תרגול. כשבוע אחרי כל מעבדת תרגול התבקשתי להגיש דו”ח מסכם בו כתבתי על מהלך המעבדה, התוצאות שהתקבלו והמשמעות שלהם.

למרות שהמעבדות היוו אחוז זניח מהציון הכולל שלי לתואר השקעתי בהם כמות אדירה של זמן. בהתחשב בכך שהמטרה שלי כסטודנט היא להשיג ציון מקסימלי במינימום השקעה זו הייתה התנהגות לא רציונלית. הרבה יותר הגיוני היה להקדיש לכל קורס כמות זמן מקבילה להשפעתו על הציון.

למה אם כן נהגתי כך?

משוואת הדחיינות

כדי לענות על השאלה הזו עלינו להסיט את המבט מהחוג לביולוגיה אל החוג לפסיכולוגיה. בספר דחיינות שכתב פירז סטיל הוזכרה משוואת הדחיינות שמתארת את הגורמים השונים שמשפיעים על המוטיבציה שלנו לביצוע פעולה.

מוטיבציה = (צפי להצלחה X הערך המופק) / (הסחות דעת X זמן לתגמול)

אגב, ה1 שמופיע במכנה נועד כדי שלא נגיע למצב שבו אנו מחלקים את המשוואה באפס.

מוטיבציה

האנרגיה והלהט הדרושים לביצוע משימה. הרעל בעיניים כשאתם עושים משהו שמעניין אתכם ו”בוער” בכם.

צפי להצלחה

מה הסיכוי שנצליח במשימה? יש לציין שהצפי הוא סובייקטיבי. זה לא כמה אנחנו נצליח אלא כמה אנחנו חושבים שנצליח. ככל שהסבירות להצלחה גבוהה יותר המוטיבציה עולה.

הערך המופק

מה התועלת שנפיק מהשלמת המשימה? האם נעלה את הציון ב30 נקודות? נשיג את הבחורה הכי יפה בכיתה? בערך כלולה מידת ההנאה שאנו חשים בזמן ביצוע המשימה. ככל שהערך גבוה יותר המוטיבציה עולה.

הסחות דעת

כמה סביר שדעתי תוסח בזמן העבודה? שאפסיק את המשימה באמצע? ככל שיש יותר הסחות דעת המוטיבציה יורדת.

זמן לתגמול

כמה זמן יעבור עד שאראה תוצאות מהמאמץ שלי? שעה? יום? חודש? שנה? ככל שהזמן מתארך המוטיבציה יורדת.

ככל שהמונה גדול יותר (מוטיבציה X סבירות להצלחה) והמכנה קטן יותר (הסחות דעת X זמן לתגמול) המוטיבציה שלנו עולה. מצד שני כשהמונה קטן והמכנה גדל המוטיבציה יורדת והדחיינות מרימה את ראשה המכוער. 

איך המשוואה מסבירה את ההשקעה הלא פרופורציונלית בדו”חות המעבדה?

אחרי שהצגנו את המשוואה אני רוצה להתמקד בגורם שמסביר למה השקעתי במהלך הסמסטר בדו”חות המעבדה הרבה יותר ממה שהשקעתי בשאר הקורסים שלי. הגורם הזה הוא הזמן לתגמול.

לדו”חות המעבדה היה דד ליין קרוב של שבוע עד שבועיים אחרי המעבדה. המבחנים שלי מנגד היו אי שם באופק המעורפל של סוף הסמסטר. במצב הזה המוטיבציה שלי להשקעה בדו”חות תמיד הייתה גבוהה שכן בכל רגע נתון היה דו”ח להגשה בזמן הקרוב. הלמידה למבחנים מצד שני נדחתה לסוף הסמסטר שבו “ביליתי” שבועות קדחתניים בלמידה אינטנסיבית ומלחיצה למבחן אחד אחרי השני.

למה זה רע לאוניברסיטה?

משתי סיבות:

  1. תוצאת לוואי של הניסיון לדחוס חומר של סמסטר שלם היא שלעתים קרובות הסטודנטים לא מספיקים לעבור על כל החומר יותר מפעם אחת נכשלתי במועד א’ כי הספקתי לקרוא רק חלק מהסיכום.
  2. מחקרים מראים שתלמידים מבינים וזוכרים את החומר טוב יותר אם הם לומדים אותו בהפסקות ולא ברצף תופעה שידועה כSpaced repetition. כאשר אני דוחס את כל החומר שלושה ימים לפני המבחן ו”מקיא” אותו במבחן ההבנה שלי והרמה שבה אני זוכר את החומר יורדת.

אני מאמין שאחת ממטרות האקדמיה היא ליצור סטודנטים שמבינים את החומר לעומק וזוכרים אותו היטב ולא סטודנטים ששוכחים את רוב החומר יומיים אחרי המבחן. לרוע המזל המצב הנוכחי יוצר תוצאות הפוכות.

מה הפתרון?

כדי לפתור את הבעיה עלינו לנצל את משוואת הדחיינות. במקום מבחן אחד גדול בסוף הסמסטר יש לעשות 2-3 מבחנים שיפוזרו לאורך כל הסמסטר.

בצורה כזו הלמידה של הסטודנטים תעבור מריצת “ספרינט” רגע לפני המבחן לריצה איטית אך ממושכת לאורך כל הסמסטר.

להצעה הזו ישנם שתי יתרונות נוספים

  1. הסטודנטים יקבלו משוב מהיר – “יחטפו את הכאפה” בתחילת הסמסטר ולא אחרי מועדי א’
  2. הסטודנטים יקבלו משוב ממוקד – במקום “אני גרוע בפיזיקה” הסטודנט יבין ש”אני גרוע בחשמל וצריך למקד את המאמצים שלי בתחום הזה”.

אמת, ההצעה הזו תדרוש יותר עבודה מהמרצים שיאלצו לכתוב ולבדוק יותר מבחנים. ההצעה הזו גם תהפוך את חיי הסטודנטים לקשים יותר שכן הם יאלצו ללמוד לאורך כל הסמסטר. אבל היא תשפר את איכות הלמידה ותוריד מהעומס והלחץ שסטודנטים רבים חווים במהלך תקופת המבחנים.

המלצות קריאה

  • מוטיבציה היא נושא מרתק ושווה להקדיש זמן כדי ללמוד עליה ועל התאומה המרושעת שלה הדחיינות. בהקשר הזה אתם מוזמנים לקרוא את הסיכום שכתבתי על הספר המשעשע והמעניין The motivation hacker
  • הספר דחיינות – פירז סטיל נוטה יותר לכיוון העיוני אבל כתוב באופן נגיש ומכיל שפע של תובנות וטריקים שימושיים כדי להתמודד עם דחיינות.
  • אם אתם מעוניינים להעזר בתופעה של Spaced repetition בלמידה שלכם יתכן שתמצאו עניין במצגת הזו.

נפגש בשבילי החיים
משה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.