טיול מנווה אטי”ב לחרמון

לפני מספר חודשיים יצאתי לטייל בצפון עם חננאל וענבל. בפוסט אכתוב על המסלול שעשינו, על טיולים בשטחי אש, על הלקחים שלי מהטיול ועל 2 פריטים לשטח שישדרגו את הטיול הבא שלכם.

יוצאים לדרך

נפגשתי עם חננאל וענבל בירושלים ומשם יצאנו לצפון. אחרי נסיעה ארוכה הלכנו לישון בדירה ששכרנו דרך airbnb. התכנון שלנו היה להשכים בבוקר ולצאת למסלול.

דער מענטש טראַכט און גאָט לאַכט
האדם חושק והאל צוחק

תכננו לקום מוקדם וישר לנסוע לנווה אטי”ב אבל היו לנו הרבה התארגנויות קטנות שלקחו זמן. מילוי בקבוקי מים, הכנת ארוחת בוקר, הפרדת הציוד שניקח למסלול מהציוד שיישאר באוטו. כל משימה לקחה דקות ספורות אבל ביחד הם גזלו זמן רב.

הלקח הראשון שלי מהטיול הוא שאם אני מתכנן לצאת לשטח על הבוקר עדיף לעשות את כל המשימות בערב לפני. משימות שאמורות לקחת דקות ספורות לוקחות הרבה יותר זמן כשרק התעוררתי ואני עדיין לא מאופס. הבוקר אמור להיות מוקדש לקימה כוס תה ויציאה לדרך.

באותו עניין, חבל לאכול ארוחת בוקר ברגע שקמים. לוקח הרבה זמן להכין אותה ולנקות אחריה. אני גם מרגיש שהרבה יותר כיף לאכול אחרי שהלכתי כמה קילומטרים ו”הערתי את הגוף”.

קרדיט לחננאל וענבל על התמונות בפוסט

עלילות חננאל והחמ”ל

המסלול עובר בשטח אש וכדאי לטייל בו יש לתאם מראש עם הצבא. חננאל, שותפי לטיול, התקשר מספר פעמים במהלך הימים לפני הטיול כדי לוודא שיש לנו אישור כניסה למסלול. אבל, כשהגענו לנווה אטי”ב גילינו שהכניסה למסלול מגודרת ונעולה. שיחה חוזרת לצבא הובילה לדיאלוג הבא:

חננאל: היי, דיברתי אתכם בימים האחרונים ואשרתם לי ולעוד שני מטיילים לצאת למסלול מנווה אטי”ב לברכת רם.
חמ”ליסט: לא רשום לי כלום עליכם. אין לכם אישור כניסה. אבל, אם אתם רוצים להגיע לברכת רם אתם יכולים ללכת לשם מהקופות בכניסה לחרמון.
חננאל: !@#$% אני יודע שאנחנו יכולים להגיע מהקופות! אבל אנחנו כאן בשביל המסלול.

הדיאלוג הזה נמשך עוד כמה דקות עד שבסופו של דבר החמ”ליסט השתכנע שיש לנו אישור כניסה ונתן לנו את המספר של הרבש”ץ (אחראי הביטחון בישוב) כדי שיפתח לנו את השער.

מוסר השכל: הביורוקרטיה הצבאית לא השתפרה מאז השחרור שלי.
לתיאום עם הצבא תתקשרו לחמ”ל חרמון 04-6966207

אירוס החרמון

המסלול

פירוט על המסלול, נקודות עניין, והתרשמויות של מטיילים אחרים תוכלו לקרוא כאן.
כמה מסקנות שלי:

  • המסלול קצר יחסית (כ10 ק”מ) וגמרנו את כולו בערך ב4 שעות. אם אתם לא בכושר אני ממליץ להאט את הקצב או לבחור מסלול אחר. אופציה אחרת היא לעשות את המסלול הפוך, כלומר מהחרמון לנווה אטיב, כך יהיו לכם הרבה פחות עליות לעשות.
  • חלק מהמסלול מורכב מעליות וירידות רציניות. שווה להביא מקלות הליכה.

מהכניסה לחרמון תפסנו טרמפים בחזרה לנווה אטי”ב כדי לאסוף את הרכב. משם נסענו למג’דל שמס כדי לטעום קצת כנאפה. אני יודע שהרבה אנשים מתים על כנאפה אבל לי זה תמיד מרגיש כאילו מנסים לחנוק אותי בהילוך איטי.

טיולים בחורף

ישראלים לא נוהגים לטייל בחורף וחבל. המסלולים ריקים, הכל ירוק והטמפרטורות הנמוכות מאפשרות לטייל עם מעט מים.

למדתי מהטיול הזה שאפשר לטייל בקלות ובנוחות גם בטמפרטורות שבין 5-10 מעלות. צריך לשים לב לתחזית מזג האוויר ולארגן ביגוד מתאים ומחסה ללילה. גם מזג אוויר גשום לא אמור למנוע מכם לצאת לשטח. תצטרכו אמנם לעשות כמה התאמות של הציוד והביגוד שלכם אבל זה שווה את זה.

שתי פריטים שישדרגו את הטיול הבא שלכם.

אחד הדברים שמדליקים אותי בטיולים זה שיחות עם מטיילים ותיקים. זו הזדמנות בשבילי ללמוד טכניקות חדשות שיעזרו לי לשדרג את מיומנויות השטח שלי. הטיול הזה לא היה יוצא דופן ולמדתי מענבל את שני הטיפים הבאים.

מכלים לתבלינים

אחד האתגרים שלי כבשלן חובב בשטח הוא איך לסחוב תבלינים. כבר שנים שאני מחפש כלי קל משקל וקומפקטי שיתאים למשימה. יצא לי לנסות כמה דברים משונים בדרך. הכנתי מיכל תבלינים מגומייה לשיער, עטים וזוג פקקי פלסטיק. זנחתי אותו כשהתברר שהנפח שלו מוגבל ושהוא לא נוח לשימוש. ניסיתי לארוז תבלינים בקופסאות פילם (קשה להפליא להשיג בעידן הצילום הדיגיטלי) וזנחתי אותם כי הם נטו להיפתח בלי הפסקה ולמלא את התיק שלי בקינמון. השתמשתי בקופסאות תרופות וטיילתי אתם לתקופה ארוכה עד שזנחתי אותן כי הן תפסו המון נפח בתיק.

אין תיאור זמין לתמונה.
עם קופסאות התרופות האלו טיילתי בשביל ישראל

האסטרטגיה הנוכחית שלי היא לצאת לשטח עם צמד שקיות זיפלוק מגולגלות בגומייה עם מעט מלח ופלפל. לא בדיוק הבסיס לארוחת גורמה אבל עושה את העבודה בשטח.

ענבל סיפרה לי שכדי לארוז תבלינים היא משתמשת במבחנות. בעיניי זה רעיון גאוני מבחנות שקופות מאפשרות לי לראות איזה תבלין יש בכל אחת מהן. הם מתברגות מה שמבטל את החשש שיפתחו בתיק וימלאו אותו בפלפל שחור. אחרון חביב הם קלות משקל וקומפקטיות מה שעונה על האובססיה שלי לתרמילאות קלה. כאן תוכלו לרכוש סט של מבחנות כאלו.

המבחנות של ענבל.

קרש חיתוך

חשבתם פעם במה להשתמש בתור קרש חיתוך בשטח? יצא לי לנסות כמה אופציות שונות:

  • היו טיולים שבהם חתכתי על שקית ניילון. מה שעושה את העבודה אבל הספיק בקושי לחיתוך אחד כי השקית נחתכת לגזרים בתהליך.
  • יצא לי לחתוך באוויר (לא נוח ומסוכן). לחתוך ישירות על השולחן (מוגבל למקומות עם שולחנות פיקניק, כרוך בסניטציה מוטלת בספק ובמבטים זועמים מהג’ינגית).
  • הטכניקה המועדפת עלי היא לחתוך על המכסה של הסיר שלי. זה לא הכי נוח ולא “בריא” לסכין אבל עושה את העבודה.

ענבל ספרה לי שהיא משתמשת בחוצץ ניילון עבה בתור קרש חיתוך. הוא קל משקל חזק ונותן שפע של משטח עבודה נוח. את החוצץ היא מאחסנת בגב של התיק. שימו לב שיש חוצצים דקים שיקרעו לכם אחרי שנייה ועבים יותר שיחזיקו מעמד ליותר זמן.

אם אתם מעדיפים קרש חיתוך עמיד יותר שווה לכם לנסות את הקרש החיתוך המתקפל הזה.

פתחו את הקלסר שלכם משנת הלימודים האחרונה והוציאו ממנו חוצץ פלסטיק אחד. אמור לסגור לכם את הפינה לטיול הקרוב.
אופציה אחרת היא להשתמש בכריכת הפלסטיק מהמחברת. קרש חיתוך כזה יהיה חזק יותר מכזה שעשוי מחוצץ מהקלסר. אני מבטיח לכם שאתם לא הולכים לקרוא שוב את הסיכום הזה בכימייה פיזיקלית.

תודה על הטיפים ענבל, אימצתי 🙂

נפגש בשבילי החיים
משה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.