כימות עצמי – על התועלת שבמדידות אובססיביות

בעשורים האחרונים קמה תנועה של אנשים שאוספים מידע על עצמם באופן שנראה אובססיבי. הם מודדים כל נתון שאפשר לחשוב עליו. הם מרצפים את הדנ”א שלהם, ממפים את אוכלוסיית חיידקי המעיים שלהם, עוקבים אחרי שינויים במצב הרוח, שינויים במשקל, שינויים בצריכת האלכוהול ועוד.

מי האנשים האלו ולמה אני מעוניין להצטרף אליהם?

האנשים האלו הם חלק מתנועת הself-quantified (כימות עצמי). זוהי תנועה שחבריה דוגלים במדידה עצמית לאורך זמן כדי לזהות שינויים ומתאמים שונים. המידע הזה בתורו משמש לשיפור עצמי.

פעמים רבות בחיי הצבתי לעצמי מטרות ארוכות טווח רק כדי לגלות אחרי כמה חודשים שהמטרה נזנחה בשטף של חיי היום יום. שגרה היא דבר נהדר אבל הרבה פעמים אנו שוקעים בה ומאבדים מגע עם המטרות שלנו. אני מאמין שמדידה של פרמטרים שנבחרו בקפידה תעזור לי להישאר עם אצבע על הדופק בנוגע למצב שלי.

נניח לדוגמה שהצבתי לעצמי מטרה לשמור על כושר. אני יכול לספר לעצמי איזה סיפורים שארצה אבל אם אראה שבחודש האחרון לא הלכתי פעם אחת לחדר הכושר אדע שהפסקתי לפעול להגשמת המטרה שלי ושעלי לבצע שינויים בשגרה היומיומית שלי.

ההיסטוריה של הכימות העצמי:

הכימות העצמי היא תופעה ותיקה למדי. אחת הדוגמאות המאוחרות יחסית היא של בנג’מין פרנקלין שבשנת 1726 ניהל יומן בו בחן את ההתקדמות שלו ב13 תכונות אופי שרצה לשפר ביניהם סדר, נדיבות וחמלה.

מדידה ידנית ועקבית היא מטלה מייגעת ולא מדויקת. לכן, התחום תפס תאוצה רק בעשורים האחרונים עם הופעת הסמארטפונים וכלים נוספים שמבצעים אוטומציה לתהליך המדידה.

למה למדוד ולא להסתמך על הזיכרון שלנו?

כי אנחנו לא אובייקטיביים. אנו נוטים לעשות הערכת יתר לדברים הטובים בחיים שלנו (כמה התעמלנו) והערכת חסר לדברים הגרועים (כמה ג’אנק פוד אכלנו).

כימות יאפשר לנו:

  1. לדעת מה המצב האמיתי שלנו
  2. לעזור לנו לזהות מתאמים

מה לכמת?

איסוף הנתונים וניתוחם דורש זמן ואנרגיה. לפני שמתחילים למדוד חשוב לשאול האם המידע הזה באמת יועיל? עד כמה הפעילות הנמדדת היא חלק חשוב מהמטרות שלכם? עד כמה היא תופסת נתח משמעותי מהזמן שלכם? זה המקום לחשוב על חוק פארטו שאלו את עצמכם מהם הדברים בחייכם ששיפור שלהם יגרום להשפעה חיובית באופן לא פרופורציונלי בחייכם.

איך בחרתי מה לכמת?

את הבחירה שלי מה לכמת גזרתי מהמטרות שהצבתי לעצמי בחיים:

  1. להיות מאושר
  2. להיות עצמאי כלכלית
  3. לבנות קריירה מוצלחת
  4. לנהל חיים חברתיים טובים
  5. ליהנות מבריאות פיזית לאורך זמן

כפי שהזכרתי מוקדם יותר אני רוצה להיעזר בכימות העצמי כדי לראות שאני נשאר במגע עם המטרות שלי. אם כך איזה פרמטרים יכולים לעזור לי למדוד את ההתקדמות שלי במטרות האלו?

כדי לשמור את הפוסט הזה באורך שפוי אציג כאן שני מדדים שבחרתי למדוד. אם יהיה ביקוש אפרט בפוסטים עתידים על שאר המדדים שיצרתי.

שני המדדים שלי הם:

  1. מפגשים חברתיים בחודש
  2. מספר מילים שרשמתי בתזה כל יום 

מספר מפגשים חברתיים בחודש

בחרתי לעקוב אחרי מספר המפגשים החברתיים כי בעיני חיים חברתיים טובים מחייבים השקעת זמן. אני יכול לספר לעצמי שחשוב לי לבלות זמן עם המשפחה והחברים אבל אם המספרים מראים שבחודש האחרון היו לי רק שני מפגשים חברתיים אדע שלא שמתי את המפגשים גבוה מספיק בסדר העדיפויות שלי.

את המפגשים החברתיים אני מחלק לזמנים שביליתי עם אשתי, זמנים שביליתי עם המשפחה של אשתי,  זמנים שביליתי עם חברים וזמנים שביליתי עם המשפחה שלי.

מספר מילים בתזה שכתבתי כל יום

אחרי החגים אני הולך להתחיל תואר שני ובו אצטרך לכתוב תזה שאותה אצטרך להגיש בעוד שנתיים. פרק הזמן הארוך עד להגשה אומר לי שאני הולך להתמודד עם בעיה רצינית של דחיינות. כדי לא להתעורר חודש לפני סוף התואר ולגלות שאני צריך לכתוב 70 עמודים באנגלית החלטתי למדוד כמה מילים אני כותב כל יום כדי שאצליח לחלק את העבודה באופן שפוי על פני השנתיים הקרובות.

התזה אומנם לא נכללת באופן ישיר ברשימת ההמטרות שלי אבל כתיבת תזה מוצלחת תעזור לי בפיתוח הקריירה שלי. מצד שני התמודדות עם הלחץ של כתיבת תזה רגע לפני מועד ההגשה תפגע משמעותית באושר שלי 🙁

איך אני מכמת?

לפני כמה שנים רכשתי את ההרגל להסתובב עם פנקס ועט בכיס. בפנקס אני רושם תזכורות ורעיונות שצצים לי לאורך היום. אני מתכנן להשתמש בו כדי לרשום את המפגשים חברתיים שאני עורך ואת מספר המילים אליו הגעתי בסוף היום בתזה. את הנתונים האלו אזין לקובץ האקסל שבניתי. שימו לב לנוסחאות בהם השתמשתי לסיכום האירועים החברתיים.

את התוצאות של המדדים ריכזתי בעמוד אקסל אחד. כך אוכל במבט אחד לקבל תמונה מיידית של המצב שלי.

מהי תוצאה טובה במדד?

יש מדדים בעלי ערך אובייקטיבי ברור. אם אנסה להתקבל ללימודי רפואה ברור לי שעלי להוציא ציון מעל 740 בפסיכומטרי. אבל כמה מילים צריך לכתוב בתזה ביום? כמה מפגשים חברתיים צריך לבצע בשבוע?

אני מאמין שאם אכתוב בממוצע 50 מילים בתזה ביום אגיע לסיום התואר כשרוב התזה כתובה. אם במהלך התואר אגלה ש50 מילים ביום זה מעט מידי אעלה את הרף.

בנוגע למפגשים חברתיים אני קובע, באופן שרירותי למדי, שאני רוצה לבצע ממוצע של שני מפגשים בשבוע כשלפחות אחד מהם הוא זמן איכות עם אשתי. כאדם מופנם אני זקוק להרבה זמן לבד ולכן אני רוצה להתחיל עם כמות קטנה יחסית של מפגשים. אם אראה שאני נהנה אעלה את מספר המפגשים השבועי שלי.

המלצות קריאה

  1. כתבה בהארץ על כימות עצמי, כימות עצמי ובריאות וכימות עצמי ואומנות
  2. הערך בוויקפדיה (באנגלית) על כימות עצמי
  3. קבוצת meetup בתל אביב שעוסקת בכימות עצמי
  4. האתר של תנועת הכימות העצמי
  5. התמונה הראשית בפוסט באדיבות Alice Bartlett

נפגש בשבילי החיים
משה

תגובה אחת בנושא “כימות עצמי – על התועלת שבמדידות אובססיביות”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.