ניסוי בטכניקת למידה כדי ללמוד 100 צמחים אכילים

מכירים את זה שאתם אומרים לעצמכם “הלוואי שידעתי [לנגן / שפה אחרת /לבשל]”? יש המון מיומנויות ותחומי ידע ששליטה בהם יכולים לשפר את איכות חיינו. הרבה פעמים יש לנו את המוטיבציה הדרושה כדי להשקיע בלמידה של הנושאים האלו. מה שחסר לנו זו שיטה מסודרת ללמידה. מדריך איך לגשת לכל נושא שבעולם וללמוד אותו מאפס. אז, באחד משיטוטי האחרונים באינטרנט נתקלתי בשיטה כזו.

מקור השיטה

השיטה פותחה בידי סקוט יאנג בלוגר ויזם שמתמחה בלקחת על עצמו פרויקטים בלתי אפשריים של למידה. הוא בילה שנה אחת בלימוד של ארבע שפות שונות ושנה נוספת בלימוד תואר ארבע שנתי במחשבים.

לאחרונה הוא פרסם בבלוג שלו שני פוסטים שמסבירים את העקרונות הבסיסים של השיטה. סיכמתי אותם לעצמי. ואני חושב שגם אתם תוכלו להנות מהם.

אני הולך להציג כאן את העקרונות בקליפת אגוז. מי שרוצה להעמיק מוזמן להעיף מבט במסמך המצורף בו הרחבתי יותר. 

בסיום העקרונות אציג את פרויקט הלמידה שהחלטתי להציב לעצמי ואת הצורה בה אני מתכנן לבצע אותו. אני מקווה שהדוגמה הזו תהפוך את ההסבר ליותר מוחשי. כולי תקווה להעלות כאן פוסט בעוד מספר שבועות שבו אציג את הצלחת הניסוי.

  1. החלט מה אתה רוצה ללמוד
  2. בחר את האופן בו תקדיש זמן לפרויקט
  3. התכונן ללמידה
  4. צא לדרך

החלט מה אתה רוצה ללמוד

בחר נושא שמעניין אותך ותמיד רצית להשתפר בו. היה ספציפי בנוגע לכיוון שבו אתה רוצה להתפתח. מטרה כמו “ללמוד היסטוריה” היא מטרה גרועה. מצד שני “ללמוד את ההיסטוריה של לנינגראד במהלך מלחמת העולם השנייה” זו מטרה טובה. ככל שהפרויקט קצר יותר בזמן כך המטרה שלך צריכה להיות ממוקדת יותר.

תהיה ספציפי בנוגע לכיוון הלמידה אבל לא בנוגע לרמה. היות ועד שתתחיל את הלמידה לא תדע באמת עד כמה החומר קל / קשה לא תוכל להחליט מראש לאיזה רמה אתה שואף.

בחר את האופן בו תקדיש זמן לפרויקט

האם אתה בחופשת סמסטר או בין עבודות ויכול להקדיש כמה ימים בשבוע ללמידה אינטנסיבית? אם תלך על אופציה כזה תקבל למידה מאוד אינטנסיבית. למידה כזו טומנת בחובה הבטחה להתקדמות אדירה בפרק זמן קצר יחסית.

אופציה אחרת היא לקבוע מספר שעות ביום ללמידה. לדוגמה כל יום אקדיש חצי שעה בין 09:00-09:30 ללמידה. שימו לב שפרק הזמן המינימלי המומלץ כדי שתוכלו “להיכנס לחומר” ולהגיע לרמה טובה של ריכוז הוא חצי שעה.

האופציה האחרונה היא לקבוע מספר מסוים של שעות בשבוע אותו תלמדו ולהשלים את הזמן הזה בכל פעם שמתפנה לכם חצי שעה. זו גישה פחות אידאלית אבל היא עשויה להתאים לאנשים בעלי לו”ז עמוס במיוחד.

עכשיו הזמן לקבוע את משך הלמידה

אחרי שקבעתם את האופן שבו תקדישו זמן ללמידה זה הזמן לקבוע את משך הפרויקט. האם אנחנו רוצים ללמוד במשך חודש? חצי שנה? שנה?

כמות החומר שתלמדו נובעת מהמשוואה הבאה:

כמות החומר  = מספר שעות ביום * מספר ימים

אם אתם רוצים ללמוד הרבה חומר תצטרכו להקדיש הרבה שעות ביום או ללמוד לתקופה ארוכה. אם אין לכם את הזמן הזה תצטרכו להקטין את כמות החומר שתלמדו

התכונן ללמידה

ככלל אצבע פרק הזמן של ההכנות צריך להיות שווה לחצי מפרק הזמן שאתם מתכננים להקדיש ללמידה. כך שאם אתם רוצים להקדיש חצי שנה ללמידה אינטנסיבית של תכנות תצטרכו להקדיש שלושה חודשים להכנות.

מה ההכנות כוללות?
  1. מחקר על טכניקות הלימוד המקובלות בתחום. האם אנשים נוהגים ללמוד מספרים? דרך האינטרנט? האם יש קורסים ספציפיים שכדאי לצפות בהם?

מחקר כזה יאפשר לכם לבחור את טכניקת הלמידה האידאלית ויצור לכם גיבוי במקרה שהיא לא תעבוד. לדוג’ בחרתם לצפות בסדרת סרטונים על תכנות אבל גיליתם שהשיטה הזו לא עובדת לכם. זה הזמן לעבור לטכניקה השנייה שבה תקראו ותתרגלו את ספרי התכנות בפייתון.

  1. השגת חומרי הלימוד הנחוצים לך. האם אתה צריך לעשות מנוי לאתר אינטרנט? להשיג מכונת תפירה? לקנות ספרים? זה הזמן לסגור את הפינה הזו.
  2. בצע שבוע ניסיון – תבדוק איך הפרויקט מתאים לשגרת חייך. האם הרמה מתאימה? האם סגנון הלמידה שבחרת עובד לך? אם לא זה הזמן לערוך את ההתאמות הנחוצות. תוכל להאריך את פרק הזמן שתכננת להקדיש ללמידה או לשנות את כמות החומר שתכננת ללמוד במהלכו.

צא לדרך

עכשיו לניסוי שלי:

עברנו על העקרונות הכללים זה הזמן לדוגמה מוחשית.

הנושא:

הנושא הנוכחי שאני רוצה ללמוד הוא “צמחי בר ראויים למאכל בישראל”. כבר תקופה ארוכה שאני רוצה לפתח יכולות ליקוט ראויות לשמם. ידע על מספר רב של צמחים אכילים יעזור לי בהגשמת המטרה הזו. אני מגביל את עצמי ל100 צמחים כי זה מספר עגול ויפה.

משך הזמן:

אני מאמין שחצי שעה כל ערב מ08:00-08:30 למשך שבועיים יהיו די והותר זמן לצורך סיכום ושינון של מאה הצמחים האלו.

הכנות:

לאור כלל האצבע שהצגתי מקודם אני אמור להקדיש חצי שעה מידי יום למשך שבוע. אני חושב שלפרויקט קטן וצנוע שכזה יספיקו שעתיים של הכנות.

טכניקות הלמידה שלי יהיו כדלהלן: 

אסכם את הפרטים של הצמחים הרלוונטיים ואשמור את המידע בAnki. (זוהי אפליקציה / אתר שמשמשת לשינון חומר ואני עובד איתה המון כסטודנט). כדי לוודא שלא אשכח להקדיש את הזמן ארשום תזכורת יומית בפלאפון שלי ותזכורת נוספת בhabitica (אתר/אפליקציה המשמשת לבניית הרגלים וניהול משימות).

לסיום אחרי שהקדשתי חצי שעה לסיכום מידע על צמחים אכילים אקדיש כמה דקות למעבר על הכרטיסיות בAnki לצורך שינון החומר.

השגת חומרי הלימוד:

השגתי מספר מקורות מידע פוטנציאלים. אני מניח שיש לי יותר ממה שאצטרך לפרויקט אבל אני מעדיף ללכת על בטוח.

  1. אחרי שיטוט באינטרנט מצאתי את סדרת הסרטונים הזו שמכילה שפע של מידע על צמחים אכילים.
  2. באתר צמח השדה יש כמות רבה של צמחים אכילים
  3. יש באוניברסיטה גינת תבלינים משגשגת אעבור ואבדוק איזה צמחים אכילים יש שם.
  4. לפני כמה חודשים רכשתי את הספר “צמחי בר למאכל” מאת אורי מאיר-צ’יזיק שיספק לי מקור מידע נוסף.

בצע ניסיון:
סיימתי עכשיו לבצע ניסוי ראשוני של תהליך הלמידה והנה המסקנות שלי. דבר ראשון גיליתי שאני מכיר כבר המון סוגים של צמחים בניהם גדילן, נענע, וחובזה. כך שהסרטונים הראשונים שראיתי לא הביאו לי תועלת.

הבנתי שיש צמחים שראויים למאכל רק אחרי עיבוד מסוים שבלעדיו הם רעילים (לדוג’ עלי הרקפת) וצמחים שראויים למאכל אבל דומים להפליא לצמחים רעילים (מספר סוגי פטריות).

לכן שיניתי את הגדרת המטרה מללמוד “100 צמחי בר ראויים למאכל בישראל” ל:
“להכיר מאה צמחי בר ראויים למאכל בישראל שלא דורשים עיבוד לפני אכילה ולא כוללים פטריות. בתוך הרשימה הזו לא אכלול צמחים שיצא לי לאכול בעבר ואני יודע איך ללקט אותם”.

אני חושב שאאריך את משך הלמידה לחודש במקום לשבועיים. אני רואה שכל צמח דורש מעט מחקר ואני מעדיף לעבוד לאט וביסודיות. יש כמובן סיכוי שאסיים לפני תום החודש אבל אני מעדיף ללכת על בטוח.

כך שבסך הכל אני מרגיש שהניסוי עזר לי מאוד להתמקד ואני שמח שביצעתי אותו.

ניפגש בשבילים
משה

3 תגובות בנושא “ניסוי בטכניקת למידה כדי ללמוד 100 צמחים אכילים”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.