לקחים מהטיול מירושלים לבית שמש – מבניית תפריט עד לשימושים שונים בשקיות סופר

במהלך הטיול האחרון רשמתי לקחים שיעזרו לי להפוך את הטיולים הבאים למהנים וקלים יותר. יש ביטוי באנגלית “Trail tested” כלומר ציוד וטכניקות שהוכיחו את עצמם בשטח. כל העקרונות כאן הוכיחו את עצמם בטיול שלי ויהיו שימושים גם לכם.

חלק מהעקרונות מובנים מאליהם כמו לטייל רק עם תיק אחד. עקרונות אחרים גיליתי באקראי כמו התועלת שבאוסף חידות בטיול.

כמה כללים בנוגע לתיק

  1. אם ארזתם יותר מתיק אחד ארזתם לא נכון. כל הציוד שלכם אמור להיכנס לתיק גב בודד בנפח של לא יותר מ50 ליטר.
  2. אם משקל הבסיס שלכם (כלומר ללא מים ואוכל) הוא יותר מעשרה קילו ארזתם יותר מידי. ליותר מידע על איך להפחית את משקל הציוד אני ממליץ לקרוא את הפוסט על תרמילאות קלה ולעיין ברשימת הציוד שלי.
  3. את הסכין שווה לארוז בתא נגיש בתיק (לדוג’ תא הכובע). מידי פעם תצטרכו אותה וזה כאב ראש להתחיל לפתוח את ערכת הבישול בשביל כמה שניות של עבודה עם סכין.
  4. תיק ללא מסגרת גב (תיק שק) יפגע בצורה משמעותית בנוחות הסחיבה. תלוו תיק מחבר. קנו תיק יד שנייה אבל אל תצאו עם הזוועה הזאת לשטח.
מקור.

נעלים וציפורניים

  1. גזרו ציפורניים בידיים וברגלים לפני היציאה לטיול
  2. נעלי בלנדסטון הם לא נעליים לשטח – כיוון שהם לא מחזיקות את הרגל היטב הם יגרמו לשפשופים ושלפוחיות בגב כף הרגל.

שקיות סופר וזיפלוק

שווה לארוז 4-5 שקיות סופר. תמיד יש מה לעשות איתם:

  • לארוז איתם כלים מלוכלכים ולשטוף אותם במקור המים הבא.
  • להשתמש בהם כמשטח חיתוך
  • ללקט צמחים אכילים
  • שקיות זבל
  • לחסום איתם כיורים כדי לעשות כביסה
  • חיים שלום לימד אותי בטיול שאפשר להשתמש בהם כסקוטצ’ כדי לנקות כלים מלוכלכים.
  • כמה שקיות זיפלוק יוכלו לשמש להגנה על ציוד מרטיבות ולאריזת ערכות באופן מסודר. (ערכת עזרה ראשונה, ערכת הישרדות, נשנושביל ועוד).

אוכל בשטח

עשיתי המון ניסויים מעניינים בטיול האחרון. החל מגישה שונה לתפריט וכלה בבניית טאבון בשטח.

הכנת טאבון שטח – קטע באדיבות חיים שלום

יש מאכלים שמכינים על ידי כך שקוברים אותם בגחלים. דוגמה קלאסית היא המאכל הנפלא שנקרא מטפונס (look it up). הבעיה היא שצריך כמות ענקית של גחלים בשביל להכין מאכלים כאלה, ולא תמיד אפשר או כדאי לבנות מדורות שיספקו כמות כל כך גדולה של גחלים.

טכניקה ליצירת כמות גדולה של גחלים בזמן קצר היא לבנות “מדורת מזבח”. קחו ענפים באותו עובי ובנו אותם שתי וערב. האש תתפשט במהירות לכל הענפים והם יהפכו ביחד לגחלים בזמן קצר. ליצירת כמות גדולה יותר של גחלים אפשר להגדיל את עובי הענפים ו/או את אורכם.

להלן פתרון שאלתרתי בטיול האחרון עם משה, יצא אש:

הייתה לנו מדורה שסיפקה לנו כמות קטנה של גחלים. שמנו את המטפונס (ספציפית זה היה חבילת כנפיים עם ירקות חתוכים עטופה בנייר כסף, אבל העיקרון זהה) על הגחלים והצבנו מסביב ארבע אבנים גדולות שחסמו את החום מסביב. לאחר מכן הוספנו גחלים ממדורה קטנה נוספת שהבערנו בסמוך ופיזרנו אותם על המטפונס. לסיום לקחנו אבן ענקית ושמנו אותה על גבי ארבעת האבנים בתור מכסה. כך בעצם אלתרנו טאבון שטח מאבנים. את הפתחים שנשארו חסמנו כמיטב יכולתנו עם אבנים קטנות.

כתוצאה מכך החום שנוצר מכמות קטנה יחסית של גחלים נשמר בתוך הטאבון. האבנים עצמן התחממו והוסיפו לחום. כך יצרנו כלוב חום מכמה אבנים ועם כמות קטנה יחסית של גחלים. נתנו לכנפיים כשעה וחצי להתבשל והן יצאו פשוט נפלאות. נסו את זה בבית.

לא השארנו פירור מהמנה הזאת. המתכון כלל תריסר כנפיים, בטטה, תפוחי אדמה, בצל, שמן זית, פטריות, מלח ופלפל.

כמה טיפים כללים על אוכל

  1. אפשר להשתמש בבקבוקונים של תמצית וניל לאריזת רטבים. בטיול האחרון ארזתי ככה רוטב צ’ילי, שמן זית, ורוטב סויה. הכמות הזו לא תספיק לטיול רב יומי אבל תהיה מושלמת לארוחת ערב בשטח.
  2. שווה לארוז יותר מלח – אף פעם אין מספיק. פעם הבאה אקח 50 גרם.
  3. חיסלנו בטיול שלוש שקיות של נשנושביל ובקלות יכולנו לאכול יותר. זה הפך לפריט חובה בערכה שלי.
  4. עדיף לקחת אוכל מרוכז קלורית. כשמסתכלים על כמות הקלוריות לגרם באוכל חשוב להבין
    שבשומנים יש יותר קלוריות לעומת חלבונים. ולחלבונים יש יותר קלוריות ביחס לפחמימות

    כלומר: שומנים>חלבונים>פחמימות

    המשמעות המעשית של זה היא שבמאה גרם שומן יש הרבה יותר קלוריות ממאה גרם פחמימות. בטיול האחרון אימצתי את הפילוסופיה הזו וארזתי איתי כמויות יפות של קבנוס, גבינה צהובה, שמן קוקוס וטחינה. השראה מסוימת לגישה הזו קיבלתי מהבלוג מר קדמוני. נהניתי מאוד מהאוכל בטיול ואני מתכנן להמשיך עם הגישה של מזון רווי שומנים וחלבונים בטיול. זה מאפשר לי להיות שבע בפחות משקל.

  5. דיכוטומיה מעניינת נוספת שהבחנתי בה היא רמת הווריסטיליות של האוכל. יש לכך שני פנים:
    1. האם האוכל יכול להאכל “חי” ומבושל? או שהוא חייב בישול?
    2. האם האוכל משתלב היטב במגוון מנות?ככל שהאוכל יותר וורסטילי כך הוא משתלב טוב יותר בשטח. אוכל לאכול אותו בלי לבשל. ואם אבשל אותו הוא ישתלב במגוון מאכלים.
      לסיכום: וורסטילי>לא וורסטילי המאכלים שעונים להגדרה הזו ואמשיך לקחת איתי לשטח:
      קבנוס, נשנושביל, פטריות מיובשות, טחינה אורז* ושמן קוקוס.

      אז מה אכלנו בטיול?

      ארוחה אופיינית בטיול האחרון כללה אורז עם פטריות מיובשות וקבנוס בתוספת פירות יבשים מהנשנושביל. אחרי שהאורז בושל פינקנו אותו עם מנה יפה של טחינה. כל הפריטים השתלבו היטב ליצירת מגוון ארוחות נהדרות.

      *אמת, אורז דורש בישול אבל אפשר לקחת אותו לכל כך הרבה כיוונים שונים שהוא שווה את המאמץ. פטריות מיובשות דורשות השרייה ובישול אבל תוספת הטעם המדהימה שלהם מול המשקל האפסי הופכות אותם לתוספת משתלמת בעיניי.

      מצד שני מאכלים כמו: תפוחי אדמה, בטטות וגרעיני תירס התאימו למצבים מאוד ספציפיים ולא היו שווים את הטרחה שכרוכה בלסחוב אותם.

      מה אתכם? איזה מאכלים ווריסטלים יש לכם? טיפים שימושים שלמדת בשטח? אשמח לשמוע מכם בתגובות.

      נפגש בשבילים
      משה

תגובה אחת בנושא “לקחים מהטיול מירושלים לבית שמש – מבניית תפריט עד לשימושים שונים בשקיות סופר”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.