ניסוי בטכניקת למידה כדי ללמוד 100 צמחים אכילים – חלק ב

מה תכננתי

ב20 לספטמבר – כלומר לפני שלושה חודשים – הכרזתי שאני מריץ ניסוי. בעזרת שימוש בטכניקות למידה של אחד אחד הלומדים האפקטיביים בעולם, סקוט יאנג, רציתי ללמוד בעל פה מאה צמחי בר ראויים למאכל. סוג הצמח, חלקים אכילים, צורת אכילה וסביבת גידול.

בפוסט הקודם הכרזתי ש:

תוך חודש אני מתכנן לסיים לסכם מאה כרטיסים על צמחים שונים בתוכנת השינון anki. את הכרטיסים האלו אתרגל באופן יומיומי עד שאזכור את כולם בעל פה.

הגעתי לקיר ונעצרתי. תכננתי להקדיש כל יום כחצי שעה על מנת לסכם מידע על כמה צמחים עד שאגיע לכמות הכרטיסים הדרושה. אבל, העבודה הזו לא הייתה מעניינת מספיק. דברים מעניינים יותר או דחופים יותר תפסו את הזמן ותשומת הלב שלי והפרויקט הזה עמד לרדת לתהום הנשייה.

לשמחתי, באחד מהבלוגים* שאני עוקב אחריהם הופיעה התובנה הבאה: “אחד הדברים שמאפיין אנשים מוצלחים אינו עבודה מסודרת אלא היכולת לסיים פרויקטים אין זה משנה אם אתה עובד באופן מסודר וקובע חצי שעה ביום בין 18:00-18:30 לצורך עבודה על הפרויקט שלך או שאתה יושב עד שתיים בלילה בליווי מוזיקת רועשת ושפע של קפה. מה שאתה צריך לעשות הוא לסיים פרויקטים.”

לצורך כך כותב הפוסט המליץ להכניס את ההרגל הבא לשגרת החיים: צרו רשימה של פרויקטים גדולים שאתם מעוניינים לסיים וקריטריון הצלחה לכל פרויקט. קריטריון ההצלחה הוא חלק קריטי. איך תדעו אם הגעתם ליעד ואתם יכולים לנוח על זרי הדפנה – צמח אכיל אגב – או שאתם עדיין רחוקים ממנו וצריכים לעמול בפרך כדי להשלים את המשימה.

לצורך הדוגמה הנה חלק מהרשימה שיצרתי לעצמי:

כושר יכולת לרוץ חמש ק”מ
בלוג לסיים את פרויקט מאה הצמחים
ביוסטטיסטיקה לסיים את כל התרגילים בחוברת

*(הפוסט המדובר הופיע כפוסט אורח בבלוג של סקוט יאנג לצערי איני מוצא את הפוסט המקורי)

אחרי שסיימתם ליצור את רשימת הפרויקטים עשו לעצמכם הרגל יומי לעבור על הרשימה הזו ולשאול מה הפעולה הבודדת שאני יכול לעשות כדי להשלים את הפרויקט? האם אני יכול לפנות הערב שעתיים כדי לסכם מינים של צמחים? לצאת לרוץ 3 ק”מ? לשבת מול החוברת ביוסטטיסטיקה ולתהות האם לא היה עדיף ללכת לרעות כבשים?

פרויקטים גדולים שמניבים תוצאות יפות בחיים שלנו אינם משהו שאפשר לסיים ביום אחד. אבל, עבודה מאומצת לאורך זמן עם מטרה מוגדרת היטב תמיד תניב תוצאות.

אין צורך לעבוד על כל המשימות ביום. מספיק שעשיתי התקדמות יפה באחת מהם ואני מרגיש שעשיתי את שלי.

מה עשיתי

לקחתי את העצה הזו לתשומת ליבי. יצרתי טבלה עם יעדים ומדדים להצלחה והכנסתי למערכת הרגלים שלי תזכורת לעבור עליה באופן יומי ולראות מה אני יכול לעשות כדי להתקדם בה.

אחרי כשבועיים מרוכזים בהם פיניתי זמן במהלך היום כדי לסכם עוד ועוד כרטיסים הגעתי ל50 צמחים. נכון, זה לא היעד ששאפתי אליו אבל אני רואה שנהיה לי קשה יותר ויותר למצוא צמחים שעומדים בתנאים שלי (לא רעילים, לא דורשים עיבוד ארוך במיוחד לפני אכילה ואני לא מכיר אותם מראש). לכן החלטתי לעצור כאן ולהגדיר את הפרויקט הזה כגמור.

אמת, אני עדיין לא יודע את כל הצמחים בע”פ. אבל, הכנסתי הרגל נוסף לשגרה היומית שלי לעבור על כל הכרטיסים שאיני זוכר בanki. כך שכעת זו רק שאלה של התמדה עד שאדע אותם. החלק שתקע אותי בפרויקט לא היה הלימוד בע”פ אלא יצירת הכרטיסים. עכשיו שזה מאחורי ההתקדמות תהיה קלה ואוטומטית.

אז נכשלתי או הצלחתי?

אני יכול להסתכל על הפרויקט הזה ככישלון. לקח לי שלושה חודשים במקום חודש כדי לסכם את הכרטיסים. לא יצרתי מאה כרטיסים אלא חמישים ואפילו את מה שיצרתי עדיין לא סיימתי ללמוד בעל פה.

אבל, אני מעדיף לחשוב על הפרויקט הזה כהצלחה. רכשתי תובנה משמעותית על צורת ההתנהגות הנדרשת כדי לסיים משימות בקנה מידה גדול. הגדלתי באופן משמעותי את כמות הצמחים שאני מכיר. והוכחתי שבארגון נכון של החומר ודרכי הפעולה אפשר ללמוד כל נושא.

נפגש בשבילים
משה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.