רפואה בשטח – פגיעות אקלים

יש שלל מצבים רפואיים שאנו עשויים להיתקל בהם בשטח ושווה לדעת איך להתמודד אתם. בפוסט של היום נעסוק בפגיעות אקלים.

פגיעות האקלים בהם נעסוק:

  • התייבשות
  • מכת חום
  • היפותרמיה

מושג שיחזור הרבה הוא “סיפור מקרה”. כשאנחנו ניגשים לבדוק סיטואציה רפואית אנחנו לא מסתכלים רק על האדם אלא גם על הסביבה בה הוא נמצא. אם מדובר ביום חם יש יותר סיכוי להתייבשות. אם ידוע שיש נחשים באזור הכשה תהיה חשד סביר.

המצבים שנראה בהמשך נובעים מכך שפרמטרים פיזיים שאמורים להישאר בנורמה מסוימת – טמפרטורה או כמות נוזלים – חורגים ממנה. הטיפול שלנו הוא להחזירם אל המצב הרצוי.

מניעה – בטרק האחרון שלי בארצות הברית פגשתי מטייל שצלע את הקילומטרים האחרונים בעקבות נקע. כשהבנתי שהוא מתכוון להמשיך ללכת ניצלתי את מרב האסטרטיביות שלי. ניגשתי עליו בסבר פנים חמור: “תקשיב, הייתי חובש בצבא הישראלי. אני ממליץ בחום שתימנע מללכת. תן לגוף שלך לנוח”. לצבא הישראלי יש הילה אדירה בחו”ל. חלק ניכר מהאנשים סביבי האמינו שלפני ארוחת הבוקר הייתי הורג כמה מחבלים רק כדי לפתוח את התאבון. העובדה הזו וסבר הפנים החמור שלי עשו את העבודה והבחור נשאר לישון שם.

הסיפור הזה הוא דוגמה קלאסית בעיניי לאיך לא להקשיב לגוף. הגוף שלנו מאותת כשרע לו. תתעלמו מהאיתותים לאורך זמן וזה לא יגמר בטוב. אתם מרגישים שחם לכם ואתם חייבים לנוח? תעצרו לנוח. כואב לכם הראש? תעצרו, תשאלו את עצמכם האם התייבשתם.

אני אוהב לדמות את הגוף למכונית ממש כמו שאי אפשר לנסוע ללא דלק הגוף לא יתפקד ללא אוכל ומים.

כמות גדולה של בעיות רפואיות בשטח היו נמנעות מראש עם מעט יותר מודעות והקשבה לגוף. מקיאווילי אמר בזמנו “בעיות הם כמו מחלת השחפת. בהתחלה הם קשות לאבחון וקלות לטיפול. בהמשך הם קלות לאבחון וקשות לטיפול”. תפסו את הבעיות לפני שהם צצות ויהיה לכם קל לטפל בהם. תמיד כדאי לחשוב קדימה. אם עוד רגע חושך ואני יודע שעומד לרדת גשם זה זמן נהדר לבנות מחסה.

התייבשות

לפני כשנתיים עבדתי כחובש במחנה הקיץ של בני עקיבא וזכיתי לקחת חלק בדיאלוג הבא:

חניכה: כואב לי הראש.
אני: כמה שתית היום?
חניכה: הרבה
אני: כמה זה הרבה?
חניכה: חצי ליטר
אני: דופק את הראש בקיר
חניכה:
אני: התייבשת, לכי לשתות ליטר מים
חניכה: אתם לא עוזרים בכלל. רק אומרים לנו לשתות
אני: תולה את עצמי בחדר השינה

התייבשות היא ירידה מסוכנת בכמות הנוזלים בגוף. ב99% מהמקרים היא נובעת ממחסור בשתייה (האחוז הנוסף מורכב משלשולים, הקאות ודימום מסיבי). הצרוף של החום בשטח יחד עם פעילות גופנית מובילים להזעה מסיבית. אם לא נקפיד על שתייה מרובה נגיע מהר מאוד למצב של התייבשות.

הסכנות נעות מאובדן הכרה – שזה מסוכן, להפרעות קצב – שזה מסוכן מאוד, עד למכת חום – שזה קטלני.

סימנים:

  • יובש בפה (אם תעבירו לשון על השפתיים בהתייבשות תחושו שהם יבשות)
  • כאבי ראש (התסמין הכי נפוץ)
  • שתן צהוב (גם נפוץ מאוד)
  • בחילות והקאות
  • סחרחורות
  • צמא

טיפול:

כפי שציינתי בתחילת הפוסט המטרה שלנו היא להחזיר את הפרמטר הפיזי (כמות נוזלים) בחזרה לנורמה. ולכן נחזיר נוזלים לגוף בשתייה מרובה ונימנע מהזעה באמצעות מנוחה בצל. במצב של בחילות שמקשות על השתייה ניתן לשתות בכמויות קטנות. לדוגמה חצי כוס מים אחת לכמה דקות. אתם רוצים לשתות עד למצב שבו אתם חשים טוב והשתנתם פעמים שתן שקוף בשעה האחרונה.

מכת חום

מכת חום היא פגיעה קטלנית שמתפתחת בדקות ספורות. אבל, עם מודעות והקפדה על הכללים קל למנוע אותה.

מכת חום היא מצב בו טמפרטורת הגוף עולה מעבר לנורמה הרצויה. הגורם המחשיד הראשון במעלה יהיה סיפור המקרה. יום חם? פעילות גופנית? תדליקו נורה אדומה. אם הפעילות הגופנית אינטנסיבית מספיק מכת חום יכולה להתרחש גם במזג אוויר קר.

סימנים:

חלק מהסימנים תמיד יופיעו:

  • שינוי במצב הכרה עד אובדן הכרה (כלומר הנפגע יתנהג בצורה חריגה או שיאבד הכרה)
  • עור אדום חם ויבש

לעתים נראה גם:

  • כאבי ראש
  • סחרחורות
  • פרכוסים
  • חולשה

כדי למנוע מכת חום הקפידו על מנוחה ממושכת (מעל רבע שעה) בצל. תקשיבו לגוף תמנעו מללכת בשיא החום.

מטרתנו בטיפול היא להחזיר את טמפרטורת הגוף בחזרה לנורמה נעשה זאת ע”י:

  • הפשטה מלאה – הבגדים מפחיתים את יכולת הגוף לקרר את עצמו.
  • הרטבה – שפיכה של הרבה מים על הנפגע (לא על הפנים כדי לא לגרום לחנק).
  • פינוי דחוף לבית החולים. כל דקה בשטח מסוכנת.

    מכת חום והתייבשות עשויות לגרום אחת לשנייה. אבל ניתן לחטוף כל אחת מהן לחוד. אפשר להתייבש ביום נעים ואפשר לחטוף מכת חום גם כשמקפידים על שתייה.

 היפותרמייה

באחד מימי הגשם הראשונים בשביל האפלאצ’ים הלכנו סחוטים עד לשד העצמות עד שהגענו לנקודת מידע שסיפקה מחסה חלקי מהגשם והרוח. באותה נקודה עמד צלם שהכין סרט דוקומנטרי על השביל. הוא עבר בין המטיילים ושאל אותם מה הניע אותם לצאת אל המסע הזה.

מטייל: “רציתי לעשות את השביל מאז שאבא שלי לקח אותי לטייל כאן כילד”
מטיילת: “השביל היה חלום ישן שלי ואנחנו לא נהיים צעירים עם הגיל…”

כאן ניגש הצלם אל המטייל השלישי. הלה, רטוב מכף רגל ועד ראש נעץ מבט קודר בצלם. “למה אני עושה את השביל?! כי כולנו עושים טעויות בחיים…”

גשם ורטיבות יכולים להוציא לנו את החשק מהחיים לרוע המזל במינונים הנכונים הם גם יכולים להרוג. היפותרמייה היא בת דודתה המרשעת של מכת החום. מדובר במצב בו טמפרטורת הגוף יורדת באופן מסוכן. בדרך כלל הודות לצרוף של סביבה קרה ובגדים רטובים.

כתמיד נתחיל במניעה. ביגוד איכותי שמתאים למזג האוויר, ציוד שמאפשר הדלקת אש בכל מצב, ומחסה טוב ללילה יקטינו דרסטית את הסבירות שתיכנסו להיפותרמייה.

הסימן הראשון הוא סיפור המקרה. יום קר ורטוב? זו נורה אדומה. שאר הסימינים יופיעו לאט ובהדרגה. הנפגע יתחיל להיות “רדום” ולהגיב לאט לסביבה. הוא ינוע לאט, העור שלו יהיה חיוור וקר למגע. שיקול הדעת שלו יפגע ויתכן שיתחילו גם הזיות.

הטיפול יהיה תמונת ראי לטיפול במכת חום. הבגדים של החבר רטובים? בגדים רטובים גורמים לאובדן חום מסיבי. זה הרגע להפשיט אותו לגמרי. עדיף שיהיה ערום בשק שינה מאשר בחוץ לובש מעיל רטוב. יש לכם יכולת להדליק אש? לכו על זה. שתייה חמה ואוכל חם יתרמו את חלקם להעלאת טמפרטורת הגוף.

השלב הבא הוא לנסות להתפנות מהמקום. בכפוף כמובן לשכל הישר. אם יש בחוץ סופת שלגים מטורפת זה יהיה רגע נהדר להתכרבל באוהל ולחכות עד יעבור זעם.

מילה אישית לסיכום, כל פעם שאני שומע על קבוצת מטיילים שפונו מהשטח או שעברו לטייל בעולם הבא נחמץ לי הלב. רוב מוחלט של המצבים ניתן למניעה בקלות עם מעט ידע ושכל ישר. אנא, הפיצו את הפוסט הזה לארבעת רוחות השמיים. איני רוצה עוד מטיילים פגועים.

נפגש בשבילים
משה

2 תגובות בנושא “רפואה בשטח – פגיעות אקלים”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.