שביל האפלאצ’ים

על סבתות משוגעות, טיולים ארוכים ותרמילאות קלה.

שביל האפלצ’ים הוא שביל מטיילים ארוך בצפון אמריקה הוא נפרש לרוב אורכן של מזרח ארצות הברית וקנדה. מקוויבק בצפון ועד ג’ורג’יה בדרום. ללכת אותו ברצף מקצה לקצה לוקח כחצי שנה.

השביל החל כחזון של בנטון מק קיי, יערן אמריקאי, שהציע ב1927 לסמן שביל שיקשר בין חניוני הנופש בהרי האפלצ’ים. החלק הראשון של השביל “נפרץ” ב7 לאוקטובר 1923,  והשביל הושלם בשנת 1937.

“אמה גטוווד” או בכינוייה “סבתא גייטוווד” – Grandma Gatewood – הייתה האישה הראשונה שהלכה את שביל האפלאצ’ים במלואו. בנוסף היא הייתה הראשונה שהלכה את כולו שלושה פעמים, ועד שנת 2007 גם האישה המבוגרת ביותר שהלכה לאורך כל השביל. כשהיא התחילה את המסלול רק חמישה גברים ואף לא אשה אחת הלכו את השביל מקצה אל קצה. כל אלו יהוו רשימת הישגים מכובדת לכל אדם, אבל סבתא גטוווד עשתה את שביל האפלאצ’ים לראשונה בגיל 67.

סבתא גטווד עם כל הציוד שלה

בשנת 1954 כשהיא אמא ל11 ילדים וסבתא ל24 נכדים,  גאטווד קראה ב”נשיונאל גיאוגרפיק” על שביל האפלאצ’ים. במגזין צוין שעד כה אף אשה לא הלכה את כולו. היא נדלקה על הרעיון וחשבה שזה עשוי להיות “חוויה משעשעת” ללכת אותו.

היא התחילה את השביל באותה שנה והלכה לאיבוד. כשחולצה בידי שומרי יערות הם שלחו אותה הביתה. רוב האנשים שאני מכיר יבינו את הרמז לגטוווד זה לא דגדג. שנה אחרי (1955) כשהיא בת 67 גאטוווד החלה שוב את שביל האפלאצ’ים.

אחרי חודשים על השביל כשהשמועה על המסע שלה התחילה להתפשט היא החליטה שזה יהיה זמן טוב להודיע לבני משפחתה איפה היא ומה היא עושה רק כדי שלא ישמעו על כך מהתקשורת. מאוחר יותר הבת שלה סיפרה שהיא קיבלה ממנה גלויה יום אחד! לפני שסיפור התפרסם בעיתונות.

היא הלכה את השביל שוב בגיל 72 ושוב בגיל 75. (בפעם האחרונה היא הלכה אותו בקטעים ללא ספק מתרככים עם הגיל. בנוסף היא הלכה במסלול אורגון – מסלול קליל באורך 3500 ק”מ ממזרח למערב ארצות הברית – בקצב הנינוח של 35 ק”מ ליום.

מדבריה על שביל האפלאצ’ים:

  • “לא הייתי מתחילה את השביל אם הייתי יודעת כמה קשה הוא. אבל אני לא מסוגלת ולא הולכת לפרוש”
  • “מאיזושהי סיבה אידיוטית הם תמיד מובילים אותנו במעלה הסלע הגדול באזור אל פסגת ההר הכי גבוה שהם יכולים למצוא.”
  • “חשבתי שזו הולכת להיות חוויה משעשעת, זה לא היה…”

גאטווד נולדה ב25 לאוקטובר 1887 ומתה ב4 יוני 1973. במהלך 18 שנים היא טיילה 14,000 מיילים (22,530 ק”מ). לזכרה מוקדש היום קטע של 6 מייל בשביל האפלאצ’ים שהיה אחד האהובים עליה. הייתי מאחל לה שתנוח בשלום על משכבה אבל אני מניח שהיא תשתעמם שם למוות…

מכאן לנושא השלישי: אני מאמין שמה שאפשר לגאטוווד לטייל במסלולים מאתגרים בגילה ובקצב המרשים שלה היה הציוד המינימליסיטי שלה שכלל:

  • ערכת עזרה ראשונה
  • זוג בגדים להחלפה
  • שמיכה צבאית
  • וילון אמבטיה
  • נעלי ספורט
  • בקבוק מים
  • מעיל גשם
  • סכין
  • ספל

היא סחבה את כל הציוד בתוך שק תוצרת בית. עם הציוד הזה גטווד הייתה בין החלוצות בעולם התרמילאות הקלה – Ultralight Backpackink – גישה שדוגלת בהפחתת משקל ונפח הציוד למינימום האפשרי תוך שמירה על הבטיחות בטיול.

אעבור כעת על הקווים המנחים של התרמילאות הקלה ואראה איך רשימת הציוד של סבתא גטווד עונה על הדרישות.

שלושת העקרונות הבסיסים בדרך לתרמילאות קלה הם:

  1. הפחת ציוד: הורד ציוד לא חיוני והפחת את כמות הפריטים הכפולים. גאטווד לא לקחה שום פריט מיותר.
  2. השתמש בפריטים רב שימושיים: גאטווד השתמשה בוילון האמבטיה שלה הן כמזרן ללילה (היא אספה עלים והניחה תחתיו) והן כמחסה מגשם בשעת הצורך.
  3. הפחת משקל ונפח של פריטים: לדוגמה – בהינתן הבחירה בין שני שקי שינה בעלי תכונות זהות נבחר את השק”ש הקל יותר.

נפגש בשבילים
משה

6 תגובות בנושא “שביל האפלאצ’ים”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.