פגיעות בעלי חיים

“אנחנו כאן אורחים לרגע, הבט סביב”. כשאנחנו מטיילים חולקים איתנו את הסביבה המון בעלי חיים שזהו ביתם. מתן הכבוד הראוי לבעלי החיים ושמירה על כללים בסיסים יקטינו דרסטית את הסיכון לבעיות.

הטקסט הבא מעט יותר “טכני” מהכתיבה הרגילה בבלוג. אבל. שווה לקרוא. אני ממליץ להדפיס ולשמור עותק בערכת עזרה ראשונה לכל מקרה.

להמשיך לקרוא פגיעות בעלי חיים

תכנון של מים ואוכל לטיול

“הם אינם נכנסים למסעדה כדי לקבל יופי או אקזוטיקה, אלא כדי לאכול מאכלים פשוטים כגון עוברים של ציפורים שאינן מסוגלות לעוף, איברים קצוצים בעורות נחש, פרוסות של חזיר הבר וזרעוני עשב שרופים הטבולים בשומן מן החי, או בעגה שלהם, ביצים, רוטב, נקניק ותבלינים.”
טרי פראצ’ט

להמשיך לקרוא תכנון של מים ואוכל לטיול

איך לחרבן בשטח?

בכל טיול ארוך בטבע נצטרך לחרבן בשטח מידי פעם. בהנחה שאין לנו שירותים באזור נשאר עם שני אופציות:

א. להתעלם מהבעיה ולקוות שהיא תפטר מעצמה
ב. לחרבן בטבע

להמשיך לקרוא איך לחרבן בשטח?

מדבר – עזיז סובחי

אחרי הצבא עבדתי למשך מספר חודשים כחובש מאבטח בטיולים. באחד הטיולים בעודנו צופים על מכתש רמון זכיתי לשמוע את הסיפור הבא שכתב מורה דרך בשם עזיז סובחי:

הסיפור הפשוט של בריאת העולם / עזיז סובחי

והנה תמה הבריאה, אלוהים יושב על ספו של יום ומביט במלאכת כוחו, והיא כלילת יופי וזוהרת.
“הצרה, חשב שאין עתותי בידי לדאוג לכל הדברים שיצרתי” <!–more–>
וכך נשא קולו – קול דממה דקה וקרא לשריו למען יחלק את העולם בניהם.

להמשיך לקרוא מדבר – עזיז סובחי

אצי איש הקרח

הפעם נרחיק נדוד בסיפורנו אל הרי האלפים. נתקל בגופה טמונה בקרח, בתגליות מדעיות מרהיבות ובהצצה אל האלימות האנושית. תחזיקו חזק ונצא לדרך.

סיפורנו מתחיל ב18 בספטמבר 1991. הלמוט ואריקה סימון, זוג מטיילים גרמנים, טיילו בהרי האלפים. הם סטו מהשביל המסומן כדי לקצר את דרכם. כך הלכו מספר רגעים עד שהבחינו בגופה מוטלת על פניה, חלקה התחתון שקוע בקרח. הלמוט ואריקה מיהרו להזעיק את הרשויות.

תחילה חשבו המחלצים שמדובר במטייל שנספה בזמן האחרון. אבל מהר מאוד הם הבינו שמשהו מוזר קורה כאן. על הגופה היו סדרה של קעקועים כהים וסמוך לה היו שלל חפצים שלא אופיינים לאופנה האלפינית. בין השאר היה שם גרזן נחושת, קשת וחיצים, ופיגיון מאבן. הגופה שלפנינו לא הייתה גופה של מטייל רגיל שנספה באחת הסופות האחרונות.

להמשיך לקרוא אצי איש הקרח

בניית מחסה בשטח

בחנוכה שנה שעברה ערכתי מסע הישרדות עם גלעד שדה. את המסעות האלו מסכם יפה ציטוט של אחד המשתתפים הקודמים: “גלעד, בדרך כלל אני משלם כדי לישון טוב, לאכול טוב, ולא לסחוב כלום. אצלך שילמתי כדי לא לישון, לא לאכול, ולסחוב הרבה. איכשהו נהניתי מכל זה”.

בערב השני הגענו אל נקודת הלינה. חומת העננים שהיתמרה באופק בישרה על סופה מתקרבת. חילקנו את המזון והקרשים (לא היה הרבה מזה או מזה כך שהתהליך לקח רגעים ספורים) והתפזרנו לבניית מחסה. איום בגשם מעלה פלאים את המרץ לעבודה. אחרי יום ארוך כשאני מותש ורעב התחלתי לסחוב אבנים כדי לבנות את המחסה. כשסיימתי הזדחלתי פנימה. הפער היה מהמם. ביני לבין העולם החיצון היה מעגל אבנים ויריעת ניילון דקה אבל הטמפרטורה בפנים הייתה גבוהה בהרבה.

בלילה, כשהגשם הכה בעוז במחסה התמלאתי תחושת ניצחון. תנאי הסביבה היו קשים אבל עם הידע הנכון וציוד מינימלי שרדתי אותם.

להמשיך לקרוא בניית מחסה בשטח

שביל האפלאצ’ים – עלויות

פוסט שכתבתי אחרי שובי משביל האפלא’צים עם סיכום עלויות המסע.

חלק מהפילוסופיה שלי הוא שכל אדם יכול לטייל ואין צורך בצבירת הון עתק לצורך כך (לא שיש לי משהו נגד הון) אי לכך אני מעוניין לשתף את סיכום ההוצאות שלי משביל האפלאצ’ים.

להמשיך לקרוא שביל האפלאצ’ים – עלויות

שביל האפלאצ’ים – רגע לפני

פוסט שנכתב רגע לפני היציאה שלי לשביל האפלאצ’ים

שירת הנודד
הֵי צִיּוּנְיוּנֵי הַדֶּרֶךְ

אֲבָנִים לְבַנְבַּנּוֹת
טוֹב לָשׁוּט, תַּרְמִיל עַל שֶׁכֶם
אֵי בְּלִי אָן הַרְחֵק לִנְדֹּד…

להמשיך לקרוא שביל האפלאצ’ים – רגע לפני